רגשות. פונקציה כל כך בסיסית שיש בה מלא מידע ותוכן ועדיין אנחנו ממעטים להשתמש בה.
אם לרגע תקשיבו לאנשים שסביבכם תשמעו שהם רוצים להעביר לכם הרבה מידע. הם יספרו לכם מה היה, באיזה שעה ולמה זה קרה. יפרטו לכם את המחשבות והפרשנויות לכל סיטואציה. במהלך השיחה אנחנו כמאזינים בדרך כלל שואלים הרבה שאלות, מנסים להבין את התמונה הרחבה.
לצערי ישנה שאלה אחת שלא נשאלת מספיק והיא "מה הרגשת?". השיח על "רגש" מעורר בלא מעט אנשים רתיעה והימנעות. כאשר אנחנו שומעים סיפור רובנו מעדיפים להסיק מסקנות לגבי הרגשות אשר עלו בסיטואציה ולא מדברים על הרגש במפורש או שואלים על קיומו.
בחברה כיום לא משתמשים מספיק בביטויים המציינים את הרגש. גם כאשר נשאלת שאלה הקשורה לרגשות לרוב תקבלו תשובה שלא תציין רגש ספציפי. למשל: היא: "נכנסתי לחדר מלא באנשים וכל מה שיכלתי לחשוב עליו זה שבא לי לברוח". אני: "מה הרגשת?" היא: "הרגשתי שכל העיניים עליי, הרגשתי שבוחנים אותי"
בשיחה הזו הבחורה לא ענתה לי מה היא הרגישה.
היא נתנה לי הצצה לצורת החשיבה שלה, לקושי שלה, לפרשנויות שהיא נותנת להתנהגות של האנשים סביבה. הרבה מידע (חשוב ורלוונטי) אך היא לא נתנה לי מידע הרגשי.
היא לא אמרה לי מה הרגשות שהיא הרגישה.
במצב כזה, בו אנחנו לא מקבלים מידע על רגשות אנחנו לפעמים מנחשים מה הרגש המסתתר.
אז נסו לרגע לחשוב. מה הרגש שהסתתר אצל אותה בחורה?
כנראה חשבתם על לחץ, תסכול, פחד ואולי גם תחושת השפלה.
כששאלתי שוב את אותה הבחורה מה היא מרגישה היא ענתה: "הרגשתי לחץ, כעס, תסכול, אכזבה, השפלה ועצב".
וכך קיבלתי מידע שמלבד כל הרגשות שאולי הייתי יכולה לנחש אותם לבד, גיליתי שהיא גם כועסת ועצובה. הרגשות האלו לא היו באוטומט הניחושים שלי.
מידע זה נותן זוית חדשה לסיטואציה ומשקף תמונת מצב ברורה יותר.
רגשות נותנים לנו המון מידע וכל מה שעלינו לעשות זה לבקש לשמוע ולהבין.
אז בוא נדבר פרקטית, איך לדבר על רגשות?
1. זכרו בכל שיחה- רב הנסתר על הגלוי.
גם אם אתם משוכנעים שאתם מבינים לעומק את הסיפור שמספרים לכם, זכרו שאתם לא רואים את כל התמונה ולא מקבלים מידע על כל החוויה. ההבנה הזו תאפשר לכם מלכתחילה להכנס לשיחה מתוך רצון לחקור ולהבין ולא מתוך רצון להוכיח שהבנתם כבר.
זה בדיוק הזמן לנסות ולקבל מידע על הרגשות שכן הוא נותן לכם רובד נוסף שלרוב אינו גלוי לעין.
2. לשאול – לא להניח הנחות. במהלך שיחה תמיד עדיף שתשאלו "מה אתה מרגיש?" ואל תשאלו על קיומו של רגש ספציפי. כך למשל עדיף לא לשאול "הרגשת תסכול? הרגשת כעס?". שאלה כללית תאפשר מגוון רחב יותר של רגשות ולא תמקד את השיח על הרגש שלדעתכם אמור להיות החזק ביותר.
3. תעזרו בשיום (נתינת שם) לרגש. במצבים בהם ישנו קושי מהצד המשתף להגדיר מה הוא מרגיש אתם יכולים לעבור לבדיקת רגשות ספציפיים או להראות לוח של אופציות למגוון רחב של רגשות. שימו לב כי רובנו משתמשים באוטומט במספר מצומצם של רגשות שהם "הפופולאריים" ביותר בחברה (כמו- פחד, תסכול, לחץ וכעס). עם זאת, ישנו מגוון גדול מאוד של רגשות שיכולות להעניק לנו ראייה ברורה ומדוייקת יותר של המצב הרגשי.
4. תבדילו בין רגש למחשבה. כאשר אתם שואלים "מה הרגשת?" תוודאו שהתשובה שאתם מקבלים היא אכן רגש. מאחר ואנחנו לא מורגלים לשיח רגשי הנטייה הראשונית שלנו היא לענות מה חשבנו ולא מה הרגשנו. איך מבדילים בין רגש למחשבה? כאשר אתם שואלים "מה את מרגישה?" אתם צריכים לשאוף לקבל תשובה קצרה ופשוטה : אני מרגישה חרדה/ אני מרגישה גאווה. אם שאלתם "מה את מרגישה?" וקיבלתם תשובה שמתחילה בניסוח "הרגשתי ש...." – תדעו שאתם כנראה מקשיבים למחשבה. לדוגמא- "הרגשתי שלאף אחד לא איכפת ממני"- זו מחשבה. "הרגשתי בודדה"- זה רגש.
5. תנו דוגמא אישית.
כאשר אתם מספרים סיפור דאגו באופן מפורש לציין את הרגשות שחוויתם.
תופתעו לראות שכל הסובבים אתכם יתחילו להרגיש בנוח להשתמש בניסוחים רגשיים לצידכם.
לאורך השנים אנחנו שמים המון דגש על החשיבה שלנו, תפנו מקום לרגש, תתפלאו לגלות איזה עולם שלם הוא מביא איתו.