משחק היינו כלי מצוין לחיזוק קשרים בין אישיים; משחק מעורר מגוון רחב של רגשות ומאפשר למידה בדרך חווייתית.
במהלך טיפול CBT ניתן פעמים רבות לשלב משחק ככלי להיכרות, להעברת מסרים, לצורך קביעת מטרות ולבחינת טעויות חשיבה. השימוש במשחק ככלי מתאים לילדים, נוער ומבוגרים כאחד.
במאמר זה אציג כיצד ניתן להשתמש במשחק "סולמות ונחשים" ככלי טיפולי.
הסבר כללי- משחק "סולמות ונחשים" היינו משחק לוח הכולל מסלול בצורת משבצות ומטרת המשחק היא להגיע לסוף המסלול ראשון. על הלוח ישנם ציורים של סולמות ונחשים. כל מתמודד בתורו זורק את הקוביות ומתקדם על גבי הלוח לפי המספר שיצא בקוביות. במידה והמתמודד נחת על משבצת עם סולם הוא עולה שלבים בלוח. במידה והמתמודד נחת על משבצת עם נחש הוא יורד שלבים בלוח.
אציג מספר אופציות לשימוש במשחק:
1. משחק ככלי היכרות-
במפגשים טיפוליים השימוש השכיח ביותר במשחקים הוא ככלי היכרות, במיוחד כאשר מדובר בטיפול בילדים. משחק מאפשר לשים את הפוקוס על גורם שלישי (לא המטפל או המטופל), מזמן אווירה נעימה ולא מאיימת או שיפוטית. ניתן תוך כדי המשחק לשאול שאלות היכרות ולחפש נקודות דמיון בין המטפל והמטופל, דבר המעורר תחושת קירבה.
ניתן להחליט כי כל מי שמגיע למשבצת של סולם עונה על שאלת היכרות וכל פעם שמגיעים לנחש צריך לעשות משימה ואם מצליחים בה לא יורדים במורד הנחש.
דוגמא לשאלות אפשריות: "ספר על חוויה מחופשת הפסח", "מה המאכל האהוב עלייך" וכו'. דוגמא למשימה אפשרית: לספר איך היה היום בבית ספר שורה אחת בטון כועס ושורה אחת בטון מאושר.
2. משחק כמראה על צורת החשיבה של המטופל-
בנוסף להיכרות בסיסית, בזמן המשחק ניתן ללמוד רבות על צורת החשיבה של המטופל, על תפיסת הערך העצמי שלו ועל היכולת שלו להתמודד עם תסכולים. נסו להקשיב לדברים הנאמרים במהלך המשחק למשל "אף פעם אין לי מזל" וגם לדברים אשר לא נאמרו בגלוי; כאשר הילד שם לב שהוא מפסיד ומחליט שהוא לא רוצה לשחק יותר. כל אלו יספרו רבות על צורת ההתמודדות של הילד עם קשיים גם בחיי היום יום.
3. משחק כמעודד שיח רגשי-
מומלץ לנצל את מהלך המשחק על מנת לעורר שיח רגשי. מאחר ומדובר על משחק המסתמך על מזל (קוביות) הוא עשוי לעורר מגוון רחב של רגשות כגון חוסר אונים, התרגשות, תסכול, תקווה, שמחה, הקלה ("כמעט נפלתי על הנחש"), כעס, תחרותיות, חשש, גאווה וכו'. ניתן גם לבחון יחד שינויים בהתנהגות הילד כתוצאה מרגש שעלה. לדוגמא- כשהרגשתי כועס ישבתי עם ידיים משולבות וכשהתרגשתי מהניצחון קפצתי במקום.
4. השלכת המשחק על החיים-
בטיפול CBT אנחנו רוצים שהמטופל ייקח שליטה על חייו וינסה לקדם את עצמו בתהליך. במהלך המשחק מומלץ להעלות את המחשבה "כמה נחמד זה היה אם הייתה לנו את האופציה להחליט אם אנחנו עולים בסולם או יורדים בנחש"?. כלומר, אם היינו יכולים לא להסתמך רק על מזל אלא להיות אקטיביים ולהחליט מה טוב בשבילנו ולפי זה לנוע. אז מסתבר שזו בדיוק המציאות שלנו!
הסולמות בחיי היום יום אלו הן פעולות אשר ברור לחלוטין שהן מקדמות אותנו אך לרוב הן אינן קלות לביצוע, כשם שטיפוס על סולם אינו קל אך בעזרתו מגיעים לגבהים חדשים.
לעומת זאת, נחש זה כמו מגלשה. כל מה שצריך זה לשבת על התחת ולא להשקיע מאמץ מיוחד.
כלומר, פעולות שהן קלות לביצוע, אינן מאתגרות אותנו, לרוב הן יהיו הרבה פחות מקדמות ולפעמים אף מעקבות.
5. שימוש במשחק לצורך בניית צעדי התקדמות טיפוליים-
לאחר עוררות השיח על שליטה, יש להכין רשימה של פעולות/ מחשבות אשר מהוות בעיני המטופל כסולם (פעולה מקדמת) או נחש (פעולה מעקבת). אני ממליצה שהרשימה תהיה כמה שיותר מפורטת.
חלוקה זו מאפשרת להבין את נקודת המוצא של המטופל, מה קשה לו ומה לא ובו זמנית. ובמקביל יוצרת תיאום ציפיות בין המטפל למטופל בנוגע לצעדים הדרושים על מנת להתקדם בתהליך. רישום הנחשים חשוב מאוד על מנת לעורר מודעות בקרב המטופל מה מרחיק אותו מהמטרה או מה לא מקדם אותו.
הכנת הרשימה תאפשר לנו להיות ממוקדים בתהליך, תעורר תחושת סיפוק כאשר נבחין בהתמודדות עם סולמות והימנעות אקטיבית מירידה בנחשים. ניתן להשתמש בטכניקה זו בטיפול בהרבה מאוד הפרעות ומומלץ לאורך התהליך הטיפולי להוסיף עוד סולמות אפשריים למשל אחרי הסבר פסיכו- חינוכי.
בטיפול CBT נהוג לצייד את המטופל במשימה למפגש הבא ולכן אני נוהגת לבקש מהמטופל לערוך רשימה של סולמות / נחשים בהם נתקל השבוע. ייתכן מאוד והמטופל יחשוב במהלך השבוע על עוד סולמות ונחשים שלא עלו במפגש וזה מבורך.
ממליצה לשמר את השיח של "סולמות ונחשים" באופן עקבי בכל מפגש בעזרת שאלות: "אילו סולמות היו השבוע לעומת אילו נחשים?" "כיצד ניתן היה להימנע מלהגיע לנחש הזה?" "מה נתן לך את הכוח לטפס על הסולם?"
תזכרו, אי אפשר לעלות בסולם ההצלחה כשהידיים בכיסים, זה הזמן להיות אקטיביים.
הרבה בהצלחה!