מה מסתתר מאחורי המילים "לא קרה כלום"

"ומה קרה אז..." אני שואלת, "לא קרה כלום" היא עונה.

"לא קרה כלום" אבל נעלבת. "לא קרה כלום" אבל התאכזבת. "לא קרה כלום" אבל פחדת. "לא קרה כלום" אבל כואב לך, פיזית/ נפשית. "לא קרה כלום" אבל הדמעות ירדו. אז קרה. קרה משהו שעורר אותך מבחינה רגשית. הוא קרה ואם לא תתני לו מקום הוא רק יקשה עלייך יותר.

"לא קרה כלום", משפט שאני שומעת כל כך הרבה פעמים שמאחוריו מסתתרים מלא דברים שקרו. לפעמים המשפט יגיע מהילד המתבגר שלא רוצה לשתף, לפעמים זה משפט שאנחנו נגיד לילד שנפל לפעמים זה משפט שנגיד לבן/ בת הזוג כשאנחנו כועסים ולפעמים זה משפט שאנחנו נגיד לעצמנו לצורך שכנוע עצמי/ העברת ביקורת/ כדי להסתיר את הרגשות השליליים שהתעוררו.

כשבאמת לא קרה כלום, אנחנו לא מרגישים את הצורך להגיד שזה המצב. רובנו משתמשים במונח אך לא בהכרח מבינים מדוע הוא בעייתי. המונח "לא קרה כלום" יוצר ריחוק בתקשורת הבין אישית, מקשה עלינו לבין את האחר ולמצוא פתרון יעיל למצב. ברמה האישית, המונח "לא קרה כלום" משמש כמעין הכחשה של הרגש ושל הסיטואציה- מה שלא מאפשר עיבוד והתמודדות יעילה עם המצב. אז מה אפשר לעשות? - התחילו בשינוי בעצמכם ובכך תהוו דוגמא לאחרים בסביבה. השתדלו להימנע מהמונח "לא קרה כלום" ואם כבר השתמשתם בו דייקו את עצמכם ונסו להבין עם עצמכם מה באמת מסתתר מאחורי המשפט; לחץ, פחד, דאגה או אולי אכזבה (או כל רגש אחר). - אם יש לכם מתבגר/ת בבית שמשתמשים במשפט "לא קרה כלום" ענו להם בהבנה - "זה בסדר, כשתרצה לספר לי מה קרה, אני כאן". - כשאתם רואים את הילד נופל במקום להגיד "לא קרה כלום" תשאלו "אתה בסדר?". פעמים רבות לא נראה פגיעה פיזית בילד אבל הוא נבהל/ קיבל מכה יבשה/ פחד נורא מהסיטואציה. אפשרו מקום לתחושות השליליות שעשויות להכנס. שינויים קטנים יכולים להוביל לשינויים גדולים.