למה חשוב לדבר על רגשות עם העובדים?

לפני מספר שנים הגיע לקליניקה שלי מטופל שהתמודד עם חרדות. התמודדות זו הפריעה לו גם בניהול חייו האישיים וגם בסיטואציות במקום העבודה. כאשר שאלתי את המטופל אם הוא שיתף את המנהל שלו בנוגע לקשיים שהוא חווה, תשובתו הייתה "אם אני אגיד שאני עם חרדות יחשבו שאני חלש ויתחילו לרחם עליי". הבנתי לחלוטין למה זו צורת החשיבה שלו.

דיבור על רגש זו פעולה הנתפסת בעיני רבים כחושפנית מאוד ועל כן אינה פשוטה לביצוע. יש התופסים אדם המשתף ברגשותיו כפגיע, בעייתי ומסובך. אנשים רבים המתמודדים עם קשיים רגשיים במקום העבודה אינם חושפים את רגשותיהם בפני הדרג הניהולי או עמיתיהם.

ישנו חשש אמיתי שהחשיפה תשפיע על הקידום המקצועי, על היחס מהמנהל ועל החיים החברתיים במקום העבודה. כמו כן, ההתעסקות במחשבה "מה יגידו" או "מה יחשבו עליי" עשויה לעורר בעצמה חרדות ותסכול רב. כך נוצר מצב בו האדם מתמודד לבד עם הקשיים, חש תסכול ובדידות במערכה.

חשוב לזכור כי שיח על רגשות לא מורכב רק מהיכולת של העובד להרגיש בנוח לשתף, אלא הוא קשור גם לתגובה של המנהל / העמית. תגובה לא נכונה עשויה להכחיד את השיתוף הבא.

אחת הטכניקות אשר יעזרו מאוד ליצור שיח טוב ומכיל היא קודם כל להבין שיש מגוון מאוד רחב של רגשות. ככל שנעזור לעובד שלנו להיות מדוייק בהסבר מה הוא מרגיש ניתן יהיה חעזור בצורה הנכונה ביותר עבורו. כך למשל, יש הבדל בין עובד שמרגיש תסכול לבין עובד שמרגיש גם תסכול וגם בלבול.

רובנו משתמשים במספר בודד של רגשות כשאנחנו מתארים מצבים שליליים; תסכול, לחץ, פחד, כעס ואכזבה. נסו לחשוב מתי בפעם האחרונה שאלתם את העובד שלכם אם הוא מרגיש קנאה? בלבול? אשמה? בדידות? חרטה? דיוק הרגש יגרום לעובד להבין טוב יותר את הסיטואציה בה הוא נמצא ויגרום לו להרגיש שמבינים אותו.

בהרצאותיי אני מלמדת תיאוריות הנוגעות לתקשורת בין אישית ומלמדת טכניקות ליישום התיאוריות במהירות ופשטות. מטרת ההרצאה היא יצירת שפה משותפת אשר תסייע לעובדים בניהול קונפליקטים בתוך ובין צוותי העבודה השונים.

חברה אשר שואפת ליצור שפה אחידה ומשותפת בקרב עובדיה, שפה אשר מעודדת שיח פתוח, מכילה קשיים רגשיים ופרקטית- היא זו אשר תצליח לגרום לעובדים שלה להרגיש טוב.