לכבוד חודש הגאווה אני רוצה לתת לכם הצצה קטנה לחדר הטיפול.
במפגשים הראשונים כאשר מטופל מספר שהגיע אליי בעקבות קשיים בנושא נטיותיו המיניות הוא לרוב יעשה זאת בשקט, במבוכה ואף בהרכנת ראש. לאט לאט הוא מתחיל לשתף בתהיות:
אם זו העדפה המינית שלי, מה זה אומר עליי? איך אני תופס את עצמי? איך אני חושב שאחרים תופסים אותי? מה יקרה אם אשתף? איך אחרים יגיבו? האם ישתנו חיי? האם זה יהרוס חברויות? ומה אם אני לא בטוח? אלו שאלות מצויינות שיש להן מכנה משותף.
כל התשובות לשאלות עשויות להשתנות בהתאם לערך העצמי ותחושת המסוגלות של המטופל. כלומר עד כמה הוא מרגיש שהוא מסוגל להתמודד עם קשיים. ערך עצמי נמוך יביא עימו לרוב מחשבות על עתיד פאסימי שקשה מאוד להכיל אותו. אם אני תופס את עצמי חלש/ מוזר אין הרבה סיכוי שאצליח לצעוד בדרך הזו שיש בה הרבה חוסר וודאות. לעומת זאת, אדם עם ערך עצמי גבוה ותחושת מסוגלות גבוהה יודע כי הוא יכול להתמודד עם קשיים. בכל נושא.
כולם קוראים לתהליך הזה "יציאה מהארון" אבל אני קוראת לו "צמיחה". זכיתי שישי לי את היכולת לשבת מול מטופל ולראות אותו לאט לאט צומח. לראות איך ממפגש למפגש הוא יציב יותר, איתן. אפילו פיזית אפשר לראות אותו יושב זקוף, מדבר ברור ובביטחון על הנושא. על מי שהוא. לשים לב יחד איתו איך ראיית העולם שלו הפכה לאופטימית יותר, איך הוא מוכן לקבל את האפשרות שיהיו קשיים בדרך כי הוא יודע שהוא יכול להתמודד עם הקושי. איך הוא נושם לרווחה רגע אחרי שכולם יודעים. הקלה. צמיחה.
גאווה.
Comments